מושגים של הקיבוץ שכדאי להכיר

א-ב של מושגים (גלול למטה לפירוט)
*אסיפה כללית
*בן/בת משק
*בעלי תפקידים
*היום הקובע
*הפרדת משק מקהילה
*הפרטה
*ועדה
*ועד ההנהלה – ועד מקומי
*ותק
*חבר/חברת קיבוץ
*חינוך
*מרכז עלות/ מרכז רווח
*עזרה הדדית
*ערבות הדדית
*פנסיה
*רשת ביטחון
*שיוך דירות
*שמירה וביטחון

 

אסיפה כללית
האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של האגודה. מורכבת מכלל חברי האגודה ובסמכותה להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרותיה של האגודה כפי שהוגדרו בתקנונה. האסיפה הכללית מגלמת את מהות האגודה השיתופית "כל אחד קול אחד" הבאה לידי ביטוי בהצבעה דמוקרטית בין אם בהרמת ידיים ובין אם בקלפי.
ההחלטות מתקבלות ברוב רגיל. אלא אם כן נקבע לעניין מסוים רוב מיוחס בתקנוני האגודה ו/או בהחלטה
אד הוק לעניין מסוים.

בן/בת משק
מי שהוריו הינם חברי קיבוץ או שנפטרו בעת שהיו חברי קיבוץ.
לבן משק אין מעמד משפטי וזכויות סטאטוטוריות. למעט זכויות בגין הוריו כל עוד הוא קטין ולמעשה כולל תקופת השירות הצבאי ו/או כבגיר בעל צרכים מיוחדים.

עם זאת קיבוצים נוהגים להעניק לבני משק זכויות בגין הוריהם.

בעלי תפקידים מרכזיים
יו"ר הקיבוץ:

אחריות כוללת לפיקוח, בקרה, תיאום, ואינטגרציה בין מערכת הניהול של הקהילה והעסקים.
ליווי פרויקטים מיוחדים – שיוך דירות, שינוי תקנון, עדכון אורחות חיים, צמיחה דמוגרפית וכו'.
הובלת תהליכים אסטרטגיים, התווית מדיניות.

 

מנהל/ת עסקים:
אחריות לניהול כולל של עסקי אפק.
הכנת תכנית עסקים, בקרה על ביצועה.
יוזמה והובלת תהליכים, יישום מדיניות כלכלית שאושרה על ידי אסיפת הקיבוץ. ניהול שוטף, לרבות ארגון, כספים, פעילויות, ביצוע תוכנית עבודה.

מנהל/ת קהילה:
אחריות לניהול כולל של קהילת הקיבוץ – מוסדות, ועדות, חברים, האסיפה הכללית.
ניהול תקין של מהלך השירותים וענפי הקהילה לרבות תפקוד ארגוני, כספי, ביצוע ובקרה, תוכנית עבודה.
גיבוש ויישום מדיניות בתחומי חינוך, תרבות, חברה, בריאות, סיעוד, שיקום וטיפול בפניות חברים.

גזבר/ית הקהילה:
אחריות על הפעילות הפיננסית של הקהילה. ניהול חשבונות הקהילה בבנקים ובארגונים.
ניהול תשלומים וגבייה, ניהול תזרים.

היום הקובע
1.7.2002 הינו היום בו נתקבלה ההחלטה, שינוי אורחות החיים באפק.
ממנו ואילך מחשבים את הוותק ו/או הזכאות של חברי הקיבוץ לעת הקניית זכויות קנייניות בדירת המגורים והמגרש. מהות היום הקובע היא שהזכאות, כפי שחושבה ביום הקובע, תעמוד גם לחברים שנפטרו לאחר היום הקובע.

הפרדת משק מקהילה
בקיבוץ המסורתי מנוהלות כל ההכנסות וכל ההוצאות בקופה משותפת אחת ובמקרים רבים גם בתאגיד משפטי אחד (הקיבוץ).
הפרדת משק מקהילה פירושה קודם כל הפרדה רעיונית וחשבונאית בין פעילויות שמטרתן לייצר רווחים (מגזר יצרני) ופעילויות שמטרתן אספקת שירותים (מגזר צרכני).
הכנסות והוצאות הקהילה ינוהלו בקופה נפרדת מהכנסות והוצאות העסקים שבבעלותה.

משמעות ההפרדה הרעיונית היא שעל הקהילה לחיות מהכנסותיה (ממש כמו משפחה).
הכנסות אלה באות ממכירת שירותים, השכרת מבנים וכמובן דיבידנד מהעסקים שבבעלותה ומהכנסות אלו ומאלו בלבד עליה להתקיים ולהקצות מהן לחינוך, בריאות, תרבות ועוד ועוד.

הפרטה
מונח בעגה הקיבוצית לתהליך העברת האחריות על תחומי חיים שונים מהכלל אל הפרט בעיקר בתחומי הפרנסה והצריכה.
הקיבוץ הישן דאג לצרכיו של כל חבר. מסיגריות בהקצבה לכל תשלום, חדר אוכל, מקרר, שטיח ואפילו היה תור לקבלת מזנון לסלון כל מוצרי הצריכה וגם שירותים לחבר: נוי, החזקת הדירה, צביעה, תיקונים, ספרייה, תרבות, בריכת השחייה וכו'.

לפני עידן ההפרטה "כל אחד נתן לפי יכולתו, וקיבל לפי צרכיו".
היום, על פי עיקרון ההפרטה תקציבי הצריכה עברו הפרטה ותומחרו משירות החברים העובדים בענפי הקיבוץ.
החברים מעבירים את מלוא שכרם לקיבוץ וממנו מנוכים המיסים והוצאות על שירותים שהופרטו, על פי תעריף שנקבע על ידי מוסדות הקיבוץ. יתרת השכר עוברת לחשבונם האישי.

ועדה

גוף ניהולי / מייעץ בקיבוץ שחבריו נבחרו ו/או מונו ע"ירשויות האגודה המוסמכות (אסיפה, מזכירות) וניתנה לו סמכות ואחריות, בכפוף לסמכויות מוסדות האגודה המוסמכים, לנהל את אחת מפעילויות האגודה.
הוועדות נבחרות לתקופת קדנציה של 3 שנים אלא אם כן הוחלט אחרת.
חברי הוועדה מכהנים בה בהתנדבות ו/או בתמורה. בעלי תפקידים חברים בוועדות מתוקף תפקידם.

ועדת ביקורת:  אחראית על ביקורת פנים בקיבוץ. המטרה לפקח על ביצוע החלטות ונהלים. ועדת ביקורת כפופה לאספה.

ועדת תרבות: אחראית על קיום החגים, המועדים ואירועים נוספים לפי הלוח היהודי. קיימים צוותים לחגים ומועדים. ניתן ורצוי להצטרף – כל עזרה מתקבלת בברכה.

ועדת חינוך: אחראית על התווית האסטרטגיה החינוכית במגזרי החינוך באפק. לכל מערכת הנהלה פעילה.

ועדת רווחה: אחראית על כל נושאי הרווחה בכל הגילים, כולל בעלי צרכים מיוחדים.

ועדת פנסיה: אחראית על נושא הפנסיה על כל היבטיו: הפקדות לקרנות עבר, מעקב ע"י החברים מפרישים בהתאם להחלטות, ניהול הכספים בקרנות, עדכון תקנון ועוד.

ועדת תכנון: מטפלת בכל הנושאים התכנוניים כולל תוכניות סטטוטוריות, אישור הקצאת שטחים בהתאם ליעוד, תכנון תשתיות ועוד.

צוות צמ"ד ושיוך: אחראי על מכלול הנושאים הקשורים לקליטת חברים חדשים באפק ולשיוך דירות. שני תהליכים אלה הקשורים זה לזה והם מרכזיים מאוד באפק.
ועד מקומי וועד הנהלה

באפק קיימת זהות ועדים הועד המקומי (ועד מונוציפאלי) וועד ההנהלה (הנהלת קיבוץ) הינם הנהלה אחת.
ועד ההנהלה הוא הרשות הביצועית העליונה באגודה שיתופית. "מתפקידי ועד ההנהלה לנהל את ענייני הקיבוץ  בתחום מטרותיו וסמכויותיו ולבצע את החלטות האסיפה הכללית והחלטות כל רשות אחרת של הקיבוץ, שהוסמכה ע"י אסיפה כללית לקבל החלטות המחייבות את הקיבוץ".
ועד ההנהלה אחראי לביצוע מדיניות הקיבוץ הן כלפי חבריו והן כלפי גורמי חוץ (התנועה הקיבוצית, המועצה האיזורית, המדינה) ולתיאום בין כל מוסדות הקיבוץ.

צוות תיאום באפק:
גוף הנבחר מתוך ועד ההנהלה וכולל את בעלי התפקידים המכהנים באותה עת: מנהלת קהילה, מנהל משאבי אנוש, מנהל עסקים, יו"ר הקיבוץ וגזבר, גוף זה מהווה פורום להתייעצות, עדכונים, והכנת נושאים להנהלות.

ותק

ככלל, נושא הוותק אינו מופיע בתקנון הקיבוץ השיתופי. אלא מוסדר באופו פורמאלי בתקנות ובכללי העזיבה בלבד. הוותק קובע את גובה דמי העזיבה והקצבה. יחד עם זאת, עפ"י הנהוג בקיבוצים, הוותק היווה "מפתח" המקנה לחברי הקיבוץ קדימות בתור להקצאת משאבים. הוותק מוגדר רק למי שהינו חבר ואינו ניתן להעברה.
ספירת הוותק נפסקה עם השינוי בשנת 2002.

חבר/ת קיבוץ
הינו מי שהתקבל לקיבוץ כחבר באגודה. עפ"י דיני האגודות השיתופיות ותקנון הקיבוץ, חבר הקיבוץ שותף שווה ומלא באגודה המקנה לו זכויות ומטילה עליו חובות.
הקבלה לאגודה הינה וולנטרית.
חובות החבר וזכויותיו בקיבוץ הן אישיות ואינן ניתנות להעברה.
החובות כוללות את העמדת כוח עבודתו לרשות הקיבוץ ועמידה בהוראות תקנון הקיבוץ.
לחבר הקיבוץ אין זכויות הון באגודה אך מנגד לא מוטלת עליו אחריות יחסית לחובותיה.
כל חבר קיבוץ קובע את מקום מגוריו הקבוע באגודה ומקבל עליו את הוראות התקנון והחלטות מוסדות הקיבוץ כפי שיעלו מעת לעת.

חינוך
באפק מערכת איכותית הדוגלת בטיפוח ערכי האדם והסביבה, שאיפה למצוינות, התמקצעות ותשומת לב אישית לכל ילד בקבוצת הגיל שלו. מערכת החינוך קולטת לשורותיה ילדים.
בגיל הרך קיימים 6 גנים מתינוקות ועד גני חובה. הילדים נמצאים בגנים מ- 7:30 עד 16:00.
מערכת הגיל הרך פועלת לאורך כל השנה כולל ערבי חג וחופשות, למעט שבועיים באוגוסט.
בית ספר יסודי באפק משלב חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי. הילדים נמצאים במסגרת עד השעה 16:00.
בית ספר על יסודי, מכיתה ז' עד כיתה יב', לומדים בבית חינוך "אופק" בקיבוץ עברון.

חברת ילדים (חינוך בלתי פורמלי):
מקנה ערכים כמו חיבור לקהילה, גאוות יחידה וכישורים חברתיים.
לילדי כיתות א'- ו' מתקיים מועדון חברתי פעיל בשעות אחר הצהריים שלוש פעמים בשבוע ובחופשים.
חברת הילדים כוללת בתוכה פעילויות חברתיות, פעילויות של התנועה, ופעילויות של המועצה.
ילדי ז' עד יב' (נעורים) נמצאים במסגרת חברתית תנועתית ומועצתית ונפגשים לפעולות ושיחות במועדון בשעות הערב.

מרכז עלות / מרכז רווח
מרכז אחריות תקציבי שפעילותו מיועדת להשאת רווחים והוא נמדד על פי הצלחתו לעמוד בתוכניות להשאת הרווח. המגזר היצרני מאופיין במרכזי רווח.
בקהילה נמדדים חלק ממרכזי הרווח ביכולתם להתאזן.

עזרה הדדית
אחד המנגנונים לשמר מידה של ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש.
לקרן תקנון ברור שאושר באסיפת חברים. הקרן כפופה ישירות לאסיפה, יש לה הנהלה נפרדת וחשבון בנק נפרד.

ערבות הדדית
הערבות ההדדית מבטאת את אחד מערכיה החשובים של החברה הקיבוצית והוא ערך הדאגה לזולת וההשתתפות בגורלו. מנגנון הערבות ההדדית משמש בעצם כרשת ביטחון לחברי הקיבוץ, ומשמעותו הבטחת אספקת צרכי החבר, במידה ואינו יכול לדאוג לצרכיו אלו בעצמו, כאשר במסגרת זו ישנה התחשבות בחבר בעל צרכים מיוחדים.
הסדרי הערבות ההדדית באים להבטיח את צרכי החבר לרבות ביטוח אובדן כושר העבודה, אבטלה, סיעוד ופנסיה.
התקנות קובעות את המינימום להם זכאים החברים במסגרת הערבות ההדדית, אך במקרים חריגים נתונה לרשם האגודות השיתופיות הסמכות להפחית משיעורים אלו.
באפק משלם כל חבר מס של 1.5% מהברוטו למימון צרכי הערבות ההדדית.

פנסיה
הפנסיה היא אחד מסוגי הצבירה לביטחון סוציאלי לעת פרישה מהעבודה שמבטיח שכר חודשי קבוע במשך כל חייו של האדם שפרש מעבודה. גודל השכר החודשי תלוי בכמות הצבירה הכספית שנעשתה.

רשת ביטחון
מנגנון לשמירת מידה של ערבות הדדית במודל הדיפרנציאלי.
המנגנון קובע כי חבר ו/או משפחה שהכנסתם הפנויה תהא נמוכה מסף מסוים (רשת ביטחון) יזכו להשלמת הכנסה עד גובה רשת הביטחון.
רשת ביטחון ליחיד עומדת על שכר מינימום. הכללים לזכאות רשת מוגדרים.

שיוך דירות
נכון להיום חוכר הקיבוץ את כל המקרקעין (כולל הבנוי והנטוע) ממנהל מקרקעי ישראל.
הקיבוץ מחויב על פי תקנונו בפרק נוסחת האגודה, לספק לחבריו "זכות מדור" (מגורים).
אין לחבר כל זכות קניינית ו/או כל זכות אחרת במגורים שהקיבוץ מעמיד לרשותו.
בתהליך "שיוך הדירות" יעביר הקיבוץ לחבריו באמצעות המינהל למקרקעי ישראל את זכויות במקרקעין, ובדירה שלא היו קיימות קודם לשיוך.

היום הקובע לשיוך הוא 27.12.2002.
 

 

שמירה וביטחון
קיימת מערכת שמירה לפי חוק הביטחון הכפרי אחראי הביטחון אחראי על השמירה והביטחון השוטף בישוב.
הוא מיידע את הציבור על אירועים, תרגילים וכו'.

צח"י – צוות חירום ישובי אשר תפקידו להיערך לכל מצב חירום, כגון: מלחמה, שריפה, רעידת אדמה, פיגוע וכו'.

כתיבת תגובה

או

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים